One of the sermons in the back of pirchei aviv is a sermon that he gave at the dedication of the dorshei tzion Zionist organization in Belfast. The sermon itself, like most of Silverstone's work, is not anything profound or monumental, but it provides a glimpse into the rhetoric of early religious Zionism. The speech, being published in 1901, was written at least one year before the Mizrachi party was organized. Silverstone focuses his message on opposing assimlationism and encourages his audience to maintain their observance of the Torah and Judaism. If Zionism is about not assimilating into the other nations, then the best way to not assimilate is to maintain observance of Judaism.
Silverstone draws from biblical and rabbinic literature to build his case of anti-assimilationism and adherence to Judaism. He also makes an argument from "current events" to bolster his advocacy for the benefits of maintaining Jewish observance. He argues that the Russian porgroms of the 1880s were intially caused by assimilated Jews. He relays a fabricated story in which a young boy hiding in terror from the violent mob asked his father if they are Jewish since his family was so assimilated into Russian society that he was never told they were Jewish. These same kinds of arguments continue to be made today about the most recent catastrophes of Jewish history. Avigdor Miller and others have blamed the holocaust on assimiated Jews as well. This argument is less about the actual cause of these calamities than it is about the anxiety over assimilation that was brought by emancipation.
Below I have transcribed the sermon as it was printed in Hebrew and a translation beneath it.
דרוש ציוני
מה שדרשתי בעזהי"ת פה בעלפאסט לדורשי ציון.
כתיב פ' לך לך ט"ו ויהי השמש לבוא ותרדמה גדולה נפלה על אברהם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו, כי ראה ברוח הקודש שבניו יגלו מעל שולחן אביהם ויהיה להם גלות אחר גלות נדנוד אחר נדנוד טלטול אחר טלטול ומזה היה נפל עליו אימה חשכה גדולה כי שמא מרוב הצרות ומרוב הגלות המר הזה שלא יהיה להם עוד כח לשאת ולסבול כל עמל ותלאה ויהיה אצלם אבדת הרגש ואבדת הרגש היא התחלת היאוש והיאוש היא הנסיבה המודיעה את מהירת המות, עיין בהקדמת ר' יעקב ריינס שליט"א בספר נאד של דמעות, ומזה היה פחד אברהם כי שמא יתערבו בגוים ויתבוללו במעשיהם כי אי אפשר שלא ילמדו מחוקי הגוים בזמן שהם על ארץ נכריה ובניו יהיו נע ונד בארצות הרחוקות באפריקא, ואוסטראליע, בגלותם המר אשר נדמה כאישון לילה ואפילה, בלילה הארוך שרבים קמים עליו והשתדלו לעשות גוי אחד בארץ וע"ז פחד אברהם אבינו הזקן.
ויאמר לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם שהקב"ה משיב לו דברי תנחומים שאל תדאג בעדם אברהם, כי הרגשתם רגש הדת והיהדות והעם יתקיימו בהם תמיד ובכל זמן יהיו זוכרים ויודעים שהם גולים מארצם מארץ ישראל, ומה שהם מפוזרים בארצות אחרות לא להם הם, שהם רק גרים בארץ לא להם ורעיון התבוללת יהיה רחוק מהם ועי"ז רק עי"ז יש להם אחריות ותקוה טובה "ועוד לא אבדה תקותינו."
וזה שאמר לו הקב"ה ידוע תדע כי רק גר יהיה זרעך בארץ לא להם שאם יהיו במדינת אפריקא לא יתבולל להיות כבני אפריקא, ואם יהיו באמעריקא לא יתבולל להיות כבני אמעריקא רק כגר יהיה זרעך בארץ לא להם ולא כתושב רק שהרגשתם יתקיימו בהם תמיד שיהיו יודעים שהם בני ארץ ישראל ויעשו כולם אגודה אחת שיהיה אחדות בישראל כי מפני שנאת חנם גלינו מארצינו ואם רוצים לשוב לארצינו צריכין אנו לעזוב את מעשינו אשר מפניהם גלינו וצריכין אנו לעשות חברות לציון כמו שאנו עושים היום.
והנה מצינו המס' גיטין בפרק הנזקין מעשה ב"ר יהושע בן חנניא שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב מראה הלך ועמד על פתח בית האסורים אמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שיהיה מורה הוראה בישראל וכו'.
והקשו המפרשים הלא לא דבר גדול השיב לו התינוק דהוא שאל לו רישא דקרא והתינוק השיב לו סיפא דקר אוזיל קרי בי רב הוא וממה היה מובטח שאמר מובטחני בו שיהיה מורה הוראה בישראל.
ואמרתי בזה כי ידוע שכל הצרות והגזרות שהיה לבלל האומה הישראלית הוא בא מטעם ההתבוללת אשר הם רוצים להתערב בגוים ולעשות כמעשיהם ואם הם גרים באמעריקא הם רוצים להיות לעשות ולהתכולל בחוקתיהם יותר כמבני אמעריקא הנולדים שם ובדבר זה חושבים שאם יחללו שבת בפרהסיא ר"ל או יאכלו טרפות או שהם יקחו בת נכריה ויגלחו זקנם ימצאו חן בעיניהם, כי הם עושים כמעשיהם, והם מתחלפים שמותיהם.
אבל האמת הוא יבין דרכו שטעות הוא בידם כי על חוטמיהם ניכרים שהם בני אברהם יצחק ויעקב ואבנים הנשלכים בשוקים וברחובות לא יחסרו למטרתם ותכליתם לבוא על ראשו אף כי הוא מתבולל את עצמו בכל ההתבוללת וכל ההתבוללת האילו לא יועיל לו.
אבל אנו יודעין שרק ע"י תורתנו הקדושה אנו חיין וקיימין בהגלות המר הזה, ועיין בספר נאד של דמעות שאמר בזה הלשון הגיע השעה להתעורר ולדעת כי התורה הקדושה היא חיי היהודי ונשמתו נפשו ודמו כי על ידה רק על ידה לא גוע לשחת ובעוצם כחה הוא חי וקיים זה אלפי שנים, וכמו הדם שהוא נבלע באברי האדם ונוזל בעורקיו והוא יסוד חיי האדם, כן התורה נבלעת באברי היהודי ונוזלת בעורקיו והיא היא יסוד ושורש חייו, וכשאז"ל באדר"נ פכ"ד הלומד תורה הילדותו ד"ת נבלעין בדמיו כי התורה הבאה בקרבו מתלכדת עם דמו והיא שופעת לו חיים, וכמו עורקי וגידי הדם דפיקתם ותנועתם הם אותות בחיים ושביתת הדפיקה והעדר התנועה מעידים על אסיפת החיים כן הרגשת דפיקת עורקי התורה ותנועתם הם אותות חיי היהודי, ומנוחתם ושביתתם הם סימני וציוני המיתה עכ"ל הרי חזינן שרק ע"י תורתנו אנו חיין הגלות הזה כי הן עם לבדד ישכון אם הם יודעין שהם עם ישראל לשמור את הדת כהלכתה אז הם ישכון, אבל ובגוים, אם רוצים לעשות כמעשה הגוים ולמצוא חן בעיניהם עי"ז לא יתחשב, כמו שאנו יודעין זה לא מכבר כשהיה גלות מאָסקוואַ שבפאָגראָמען לא התחילו מהאנשים שהיו נזהרין בדת היהדות רק מהאנשים אשר היו עושין כמעשיהן, אשר בן אחד שאל לאביו בעת שעלה המות החלונו, להרוס ולאבד את כל הונו, אם גם אנו מבני אברהם יצחק ויעקב זה היה שאלתו כי לא ידע בעצמו אם יהודי הוא, מעתה מובן מאליו שגם אנשים המתבוללים לא מצאו חן בעיני העם.
וזה היה הויכוח של ר' יהושע בן חנניא עם התינוק שהלך לכרך גדול שברומי שהם הרומים גלו אותנו מארצנו והחרבו את מקדשנו ומצא תינוק יפה עינים וטוב מראה וקווצותיו סדורות לו תלתלים כי הנער הזה היה מתבולל את עצמו לילך ככל בני הרומים בשערותיו ובבגדיו וחשב שבזה ימצא חן בעיני הרומים, ובאמת היה נדח מדחי אל דחי יד שהיה ניתן לבית האסורים אמר לו יהושע בן חנניא אמור לי נער המתבולל מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים אמור לי, אמור לי, למי הוא האמת אם לנו שאנו אומרים שרק הן עם לבדד ישכון ולשמור את היהדות ולא להתבולל במעשיהם ולהיות כשאר גוים, או עמכם שאתם אומרים רק להתבולל ולעשות כמעשיהם ובזה ימצאו חן בעיניהם ראה בני, איכה, "אתה בן המתבולל, בבית האסורים אתה" ולפי דעתך היה לך להיות כאדם היותר גדול שברומי, וענה אותו התינוק "האמת אתך ר' יהושע בן חנניא שגם אני מתחרט על הדרך אשר הלכתי עד כה כי הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו כי עתה אראה שהאמת אתכם", "אמר ר' יהושע בן חנניא מובטחני בו שמורה הוראה בישראל" באיזה דרך לילך ואין חכם כבעל נסיון. ע"כ החיוב עלינו לחזק א"ע בדת היהדות כי הלא עמים רבים בימי הבוננים קשרו על האומה הישראלי מלחמה וכולם כאחד שמו להם למטרה להעבירם להכחידם מן העולם ולהסיר מהם כל רגשות האנושות ובכ"ז הם חיים וקיימים יודעים ומרגישים ככל אדם ועולים עוד בחכמתם וידיעתם, אשר מכל העמים אין להם זכר וזה רק ע"י תורתינו הקדושה אשר אנו מחזיקין בה ורק ע"י התורה נזכה לגאולה שלמה גאולת עולם אמן.
Zionist Sermon
What I preached with the help of God may he be blessed here in Belfast for the Dorshei Zion
It is written in parshat lech lecha [Genesis] 15 “As the sun was about to set, a deep sleep fell upon Abram, and a great dark dread descended upon him.” Because he saw in the holy spirit that his sons would be exiled from the table of their father and they will have exile after exile, wandering after wandering, and displacement after displacement. The ‘great dark dread’ had descended on him because perhaps from the magnitude of the hardship and the magnitude of this bitter exile they will no longer have any more strength to carry and bear all the trouble and misfortune. They will become emotionally numb and emotional numbness is the beginning of despair and despair is a signal that alerts of approaching death. Look at the introduction of Rabbi Yaakov Reines, may he merit a lengthy good life Amen, in the book Jug of Tears [נאד של דמעות,] Abraham was terrified that maybe they would mix with the nations and become assimilated in their actions because it is impossible that they will not learn from the customs of the nations when they are in a foreign land and their children will wander to distant lands in Africa and Australia, in their bitter exile which is like the middle of the night and darkness, during this long night many arise upon him and try to make one nation in the land and it was because of this that Avraham our father the elder was terrified.
“And [God] said to Abram, “Know well that your offspring shall be strangers in a land not theirs,” the Holy One blessed is He answered him with words of consolation, ‘do not worry about them Avraham,’ for their sentiment is the sentiment of religion and Judaism and the nation will exist in them constantly and at all times they will remember and know that they are exiled from their land from the land of Israel, and when they are scattered through other lands that are not theirs, that they are just dwelling temporarily in a land that is not theirs and the idea of assimilation will be distant from them. And through this and only through this they have a future and good hope “Our hope is not yet lost” [עוד לא אבדה תקותינו.]
This is what the Holy One blessed is He say to him “Know well that your offspring shall be strangers in a land not theirs,” that if they are in the province of Africa they will not assimilate to be like the Africans, and if they will be in America they will not assimilate to be like the Americans, your seed will only be like a stranger in a land not theirs and not like a resident. Only because of their sentiment will it continue to exist in them that they know that they are natives of the land of Israel and they will all make one union that there will be unity in Israel since it was because of baseless hatred that we were exiled from our land and if we want to return to our land we need to abandon our actions which caused us to be exiled and we need to make Zionist organizations like we are doing today.
We find in tractate Gitin in chapter hanizkin an act of Rabbi Yehoshua ben Chananiah in which he went to a large city in Rome, one child said to him ‘there is someone in the prison with beautiful eyes and good appearance’ he went and stood at the entrance of the prison he said “Who was it gave Jacob over to despoilment and Israel to plunderers?” (Isaiah 42:24) a child answered and said “Surely, GOD—against whom they sinned, In whose ways they would not walk, And whose Teaching they would not obey,” (ibid) he said ‘I am certain that he will become a teacher of instruction in Israel”
The commentators challenged, didn’t that child answer with something insignificant, since he asked him the beginning of the verse and the child answered him the end of the verse and then he declared him to be a rabbi?! Why was he certain when he said ‘I am certain that he will become a teacher of instruction in Israel.”
I said about this that it is known that all the troubles and decrees that were enacted to assimilate the Israelite nation came from a reason of the assimilation that they wanted to mix with the nations and act like their actions. If they lived in America they want to be like, to act and to be included in their customs more than Americans who were born there and with this they think that if they desecrate the Sabbath in public, (save us merciful one!) or they eat treif meat or they marry the daughter of a foreigner or they shave their beard, they will find favor in their eyes, since they are acting like their actions, and they change their names.
But the truth is for one who understands his way, that it is an error in their hands because it is recognizable on their noses that they are sons of Abraham, Isaac and Jacob and the stones which are thrown in the markets and streets will not be diminished in their targets and purpose to come to his head even when he assimilates himself with all the assimilation and these assimilations will not benefit him.
But we know that only through our holy Torah do we live and exist in this bitter exile, and see in the book Jug of Tears that he says in this language “the hour has arrived to be awaked and to know that the holy Torah is the life of the Jew and his soul, his soul and his blood for through its hand only through its hand he does not whither to the depths and with the strength of its power he lives and exists these thousands of years. And like the blood which is swallowed within the limbs of a human and flows in his arteries and it is the fundamental of human life, such is the Torah which is swallowed in the limbs of the Jew and flows in his arteries and it is the foundation and root of his life, and as our sages may their memory be a blessing say in Avot d’Rabbi Nathan chapter 24, ‘One who studies Torah in his youth, the words of Torah are swallowed in his blood’ because the Torah which enters him is contained in his blood and it invigorates him, and like the arteries and veins their beating and movement are signs of life and pausing of beating and lack of movement testify to the gathering of life such is the feeling of beating of the arteries of the Torah and their movement they are signs of life for the Jew, and their resting and pausing are signs and signals of death. End quote. Here we have seen that only through our Torah can we live in this exile because “There is a people that dwells apart” (Numbers 23:9) if they know that they are the nation Israel to keep the religion according to its laws then they will dwell, but “among the nations” if they want to act like the actions of the nations and to find favor in their eyes through this “they will not be reckoned,” as we know that not long ago in the exile of Moskow that the Pogroms did not start because of the people who were adherents to the Jewish religion rather because of the people who were acting like their actions, when a son asked his father when death was ascending at his window, to destroy and to plunder all his property, if we are also from the sons of Avraham Isaac and Jacob that was his question because he did know himself if he was Jewish. Now it is self-evident that even assimilated people do not find favor in the eyes of the nation.
This was the argument of Rabbi Yehoshua ben Chananiah with the child when he went to the big city in Rome that they the Romans exiled us from our land and destroyed our temple and he found this child with beautiful eyes and good appearance and his locks arranged in curls for this boy was assimilating himself to go like all the Romans with his hair and garments and he thought that with this he could find favor in the eyes of the Romans, but in truth he was rejected from rejection to rejection until he was placed in prison. Yehoshua ben Chananiah said to him, ‘Tell me assimilated boy, “Who was it gave Jacob over to despoilment and Israel to plunderers?” tell me, tell me who has the truth is it us who say that only “There is a people that dwells apart” (Numbers 23:9) and to keep Judaism and not to assimilate into their actions and to be like the rest of the nations, or with you who say to only assimilate and to act like their actions and with this they will find favor in their eyes. See my son, how can it be, “you are an assimilated person” you are in prison” and according to your opinion you should become like the greatest person in Rome, and the child answered him “the truth is with you Rabbi Yehoshua ben Chananiah since I also regret the path which I walked until here “Surely, GOD—against whom they sinned, In whose ways they would not walk, And whose Teaching they would not obey,” for now I see that the truth is with you,” “Rabbi Yehoshua ben Chananiah said, I am certain that he will become a teacher of instruction in Israel” about which way to walk and there is no sage like the master of a test. Therefore the obligation is upon us to strengthen ourselves in the religion of Judaism because there were many nations in the past who plotted war upon the Israelite nation and every one of them placed a goal to remove and destroy them from the world and to remove from them all human feelings and despite all this they live and exist knowing and feeling like any man and exceed in their wisdom and knowledge, that from all the nations there is no memory of them and this is only through our holy Torah and that we grasp and only through the Torah we will merit complete eternal redemption Amen.