An Early Washington DC connection to RIETS

As an amateur researcher of both Yeshiva University history and the history of the Washington, DC Jewish community, it is rare for these two subjects to directly intertwine. The Jewish community has always been a small world and in my ongoing project to catalog as many historic newspaper articles as I can find that relate to the early history of Yeshiva University, I found a direct intersection between my two main historical interests. 

To explain this intersection, I must give a little bit of background. 

In 1871, a 16 year old Yitzchak Levy landed in the port of New York. He left behind his young wife Sarah back in the Russian Empire. By 1873, Yitzchak had built a stable enough livelihood in New York to bring his wife over. They built a life form themselves in America. Yitzchak went by Isaac, and Sarah started going by Cecilia. They raised a large family of 12 children who all lived to adulthood. Looking to advance their prospects in the retail clothing industry, Isaac and Cecilia moved their family to Washington, DC in 1887 or so. 

In 1890, Isaac joined with his small but growing number of Jewish neighbors in Southwest Washington, DC to form the Talmud Torah Congregation¹. In Hebrew they called it חברה תלמוד תורה. He continued to serve in leadership at his Synagogue and operate his store in Southwest Washington until he passed away in 1926, when he was about 70 years old². 

In February 1897, a small group of ambitious Orthodox Jewish rabbis and layman filed a charter to form a traditional Orthodox Yeshiva in New York City, which they called the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary. Though they initially pitched their vision as a school that would teach Talmud and Halacha for young men who were interested in the rabbinate, by late January 1897, they began advertising that their prospective school would teach Chochma (scholarship/science) and Derech Eretz (local national culture) in addition to the traditional Talmud and Halacha. Until 1915, the school was not able to offer more than middle school level English for secular studies and did not offer any academic Jewish studies to augment its Talmud and Halacha curriculum. 

The students at the Yeshiva were frustrated by the school's inability to expand beyond the traditional Yeshiva curriculum. Many of them were immigrants themselves who likely sought out RIETS under the assumption that they would be able to pursue academic Jewish and secular studies while still participating in a Yeshiva environment. Much of the Jewish public sided with the demands of the students and resulting ugliness of the dispute damaged the Yeshiva's reputation. This eventually led it into financial difficulties forcing it to close its doors in August 1908.    

These two stories intersect on August 26, 1908, about a week after the Yeshiva's closure went public. The Jewish Morning Journal, printed a letter that Isaac Levy sent them³. I have prepared a transcription and translation of it below. 

שטיצט ישיבת ר' יצחק אלחנן

א בעל הבית פון וואשינגטאָן ווערט א מעמבער מיט 10 דאָלאר א יאָהר — שיקט פיר א האלב יאָהר דיוס.

מר. יצחק ליוויי, א ביזנעסמאן, פון 922 פאור-ענד-איי-העף סטריט, וואשינגטאָן, די. סי. האָט אין "מאָרגען זשורנאל" אריינגעשיקט 5 דאָלאר פיר ישיבת רבינו יצחק אלחנן מיט פאָלגענדע בריעף:

הערר רעדאקטאָר:—

אזוי וויא איך האָב געלעזען אין "מאָרגען זשורנאל" אז עס איז געשלאָסען געוואָרען דיא ישיבה דורך מאנגעל אין געלד און איך ווייס אז אייער צייטונג האָט זעהר פיעל געטהאָן פיר דער ישיבה האָף איך אז איהר וועט יעצט אויך אלעס טהאָן דיא ישיבה זאָל ניט געשלאָסען ווערען. דאָס וואָלט ווירקליך געווען דיא גרעסטע שאנדע פיר אלע אידען אין אמעריקא.

איך בין א מיטגליעד פון דער ישיבה זייט זיא איז געגרינדעט געוואָרען און איך האָב ביז יעצט געצאָהלט 3 דאָלאר א יאָהר. יעצט בין איך ווילינג צו צאָהלען 10 דאָלאר יעהרליך און איך שיק דיערמיט 5 דאָלאר פיר א האלב יאָהר דיוס.

איך האָף אז עס וועלען זיך געפינען פיעלע אידען וואָס וועלען דאָסזעלבע טהאָן און דיא הייליגע ישיבה וואָס טראָגט אזא שטאָלצען נאָמען וועט עקזיסטירען און ארויסגעבען רבנים מיט תורה און חכמה וואָס וועלען זיין א שטאָלץ פיר דעם אמעריקאנער יודענטהום. יעצט איז דיא צייט ווען אלע אָרטאָדאָקסישע אידען דארפען זיך פעראייניגען און אויפהאלטען דיעזען ריכטיגען אנשטאלט.

אכטונגספאָל

יצחק ליוויי

Support the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary.

A gentleman from Washington will be a member for 10 dollars a year — Sends a half year’s dues. 

Mr. Isaac Levy, a businessman, from 922 four-and-a-half street, Washington, D. C. sent to the “Morning Journal” 5 dollars for the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary with the following letter:

Mister Editor:—

As I read in the “Morning Journal” that the Yeshiva was closed through a lack of money and I know that your newspaper has done a lot for the Yeshiva, I hope that now you will also do anything so that the Yeshiva should not remain closed. This would actually be the biggest disgrace for all Jews in America. 

I have been a supporter of the Yeshiva since it was founded and until now, I have paid three dollars a year. Now, I am willing to pay 10 dollars yearly and presently I am sending 5 dollars for a half year’s dues. 

I hope that it will find many Jews who will do the same thing and the holy Yeshiva who carries such a proud name will exist and generate Rabbis with Torah and scholarship (chochma) who will be a pride for American Judaism. Now is the time when all Orthodox Jews need to unite and support this righteous institution.

Respectfully,

Isaac Levy

---

1. ^"Certificates of Incorporation," Evening Star (Washington, DC), May 27, 1890. https://chroniclingamerica.loc.gov/lccn/sn83045462/1890-05-27/ed-1/seq-5/
2. ^"Isaac Levy, Merchant, Dies of Heartstroke: Proprietor of Southwest Store was Prominent in Talmud Torah Synagogue," Evening Star (Washington, DC), July 22, 1926. https://chroniclingamerica.loc.gov/lccn/sn83045462/1926-07-22/ed-1/seq-44/
3. ^"Support the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary," Jewish Morning Journal (New York, NY), Aug. 26, 1908. [Yiddish] https://www.nli.org.il/he/newspapers/tjm/1908/08/26/01/article/64

Our Organization - A Glimpse of Student Life at 1920s RIETS

In May 1926, the students of the Rabbi Elchanan Theological Seminary, yeshivas rabbeinu yitzchok elchonon as they would have known it, published their first newspaper named hedenu or Our Echo. It ran for over a decade, printing infrequently, but aiming for an issue for each month. Hedenu was bilingual, Hebrew and English, and was intended to provide an opportunity for the yeshiva students to practice their Hebrew and English composition. In the first few years, the paper was mostly in Hebrew, but by the 1930s the English section had grown to be about half of each issue. The publication of this paper was facilitated by the Students' Organization of the Yeshiva or histadrus talmidei yeshivas rabbeinu yitzchok elchonon as they called it in Hebrew. 

With hedenu, the S.O.Y. had a mouthpiece to encourage students at the yeshiva to participate in its activities and administration. In the first issue of hedenu, published on May 18, 1926, the president of the S.O.Y., Shlomo Wind, wrote an essay to encourage his peers to participate in the activities of the S.O.Y. I found his commentary on the nature of student life shockingly relevant to my own experience at the same school almost a century later. 

As a fun fact, Shlomo Wind went on to teach at the Teachers Institute, The Hebrew Teachers Training School for Girls (before it was transformed into Stern College for Women), and Stern College for Women during its first decade. 

I transcribed the original Hebrew text of the article and wrote an English translation below. 

הסתדרותנו

ש[למה] ווינד

 

חברים, בני הישיבה!

הגיעה השעה שנכּנס בשיחה גלויה בדברים הנוגעים לחיינו החברתיים. נסיר את המחיצות המבדילות בינינו ונבוא לידי התענינות כּללית — ליצור סביבה יפה ומתוקנה בתוכנו.

לכו נא ונוכחה! אם בּקרב לבּנו שוֺרה איזו דאגה המכאיבה אותנו, אם בּקרב נפשנו הומות הרגשות המבקשות בּטוי, נודיע איש לרעהו את הדבר המעיק אותנו, וגם את הדברים שלפי דעתו יובילונו להתרוממות הנפש ולמצב כלכלי נכון.

הלא כולנו יחדו בּני-ישיבה, וגורל משותּף לכולנו, ולמה נהיה כזרים איש לרעהו בחיינו החברתיים? שמעתּן קובלנא רגילה בפי כמה תלמידים: הלא זה מאָז ומעולם שהיתה לנו הסתדרות, האם הצליחה אַף פּעם לעורר את לבנו לרעיון של התאַחדות, לרגש של אַחוה ואַהבה?

לענות על השאלה הזאת קשה באמת עד מאד. היחס בינינו לא היה כיחס אברי הגוף הניזונים מלב אחד. כּל תּלמיד התרכּז בּעולמו הוא — למצוא תנאים נוחים רק בּשבילו, קרובים אָנו, אבל רחוקים היינו. אחדים הצליחו המגמתם שבּחרו להם, ואחדים מבּלי עזרה, נכזבה תוחלתּם. התּוצאה: אי-התענינות בּחיינו החברתיים, קפאון הנפש ושפלות הרוח.

כּמו כן, אין ההסתּדרות אחראית בּעד מצב של פּירוד כּזה. כּי מה היא הסתּדרות ולשם מה היא באה? הסתּדרות היא בטוי-כּח של לבּות השואפים לאידיאל אחד, למחשבה עקרית המכילה מגמות שונות. הסתּדרות הנוצרת מאיחוד-כחות מדרכת את נטיות חבריה להצלחת כּולם. ואם אין כּחות מאוחדים, אם כּל אחד עושה בשלו ולעצמו — מאיזה חומר תּוצר הסתּדרות נשגבה ומוצלחת, וכח השפּעתה מאַין יבוא?

למה לא תהיה התאַחדות לבבית בּינינו שתּפיח בּנו רוח של חיים ומרץ, התלהבות נאותה ונשגבה למען נוכל התקדם בּחיינו באופן הכי נעלה? "או חברותא או מיתותא" אָמרו חז"ל. כּמה רעיונות נשגבים בּפתגם זה! נבוכי-רוח אָנו בחיי בדידות. חיים כאלה אינם שוים כלום.

כּולנו צריכים חזוק בּעבודתנו. ולמען הלהיב ועורר מרצנו, צריכים אָנו לחלופי רעיונות, לרוח שיחדש בּנו את כּחותינו. גם העולם לא היה יכול להתקיים אלמלא נתחדשו מעשי בראשית בּכל יום ויום. עבודתנו הבּלתּי נעימה בחיי בּדידות יכולה להשנות לעבודה הכי נעימה בחיים חברתיים. בּחיי אחוה ורעות, בּחיים המושפּעים מאידיאל נעלה ונשגב.

ועוד זאת, חברים, הסתּדרות כּשהיא חזקה ומבוססה, ושיש לה הכּחות המשותּפים של כּל התלמידים, יכולה לשכלל את המצב הרוחני והכּלכּלי של חבריה. כּחות משותּפים מולידים כחות אחרים. כּחות טמירים ונעלמים מוצאים את בּטויים בּנקל על-ידי עזרה הדדית. עבודה משותּפת תּוסיף לנו אומץ והתאוששות להרחיב ולהגדיל את חוג השפּעתנו לטובתנו במדה שלא שערנו מאז.

בטוח אני, שבּקרב נפשנו אָנו קובלים על פּזור-נפש כּזה במעלה חלודה על כּחותינו הנפשיים. בּטוח אני, שעומק עמוק בּלבּנו מפכּים גלי חיים. אלא מפּני סבּה אחת או אחרת, אָנו מונעים אותם מעבור את גבולם.

ובכן, חברים, אליכם אקרא: "למה נוסיף סרה?" הבה נגול את האבן המעמסה מעל לבּנו, ויקלח הזרם של אחוה ורעות. יעשה הזרם הזה למעין מים חיים ואי-מפסיקים. יצא כל אחד מחוג הצר של עולמו הוא. נעבוד בּכחות מאוחדים ומרץ משותּף. ניצור חבורות שונות: חובבי פּלפּול, זמיר, שירה וספרות. ניצור סביבה יפה, שתּחת השפּעתה נחיה כחברים גמורים, ולבּותינו הקפואים מקור יחמו, ונרגיש את האחריות הנעימה של חיים צבוריים ונעלים, ואז נבין איש את שפת לבו ונמלא את דרישתו.

ואל כּל זה נוכל להגיע אַך ורק על-ידי הסתּדרות מוצקה המאחדת את כּלנו לשם שאיפה ומטרה אחת. זהו האמצעי היותר בּדוק בּחיים החברתיים והמעשיים. ארגון כּחותינו הוא עיקר גדול. נרכז אותם לנקודה אחת, נחזק ההסתּדרות ותקווֺתינו בע"ה תּתגשמנה.

Our Organization

Sh[lomo] Wind

Friends, members of the Yeshiva!

The time has come for us to enter in open dialogue on matters that affect our social life. Let us remove the barriers that divide us and join in the general interest to create a pleasant and improved environment among us.

Come and let us consider! If some anxiety that pains us dwells in our hearts, if there are strong emotions demanding expression in our souls, each one should tell his friend that issues oppressing him, and also the things that he believes will bring us an elevated spirit and general well-being.

Are we not all members of the Yeshiva, there is a shared lot for all of us, so why must we be like strangers to each other in our social life? I have heard a common saying among many students: Was it not a while ago that we had an Organization, if only we could succeed to awaken our hearts to the idea of unity, the feeling of brotherhood and love?

Answering this question is truly very difficult. The connection between us is not like the connection between limbs of a body that are sustained by one heart. Every student is centered in his own world — finding conditions that are pleasant only for him, we are close, but we have been distant. A few have succeeded in the direction they chose for themselves, and a few, lacking aid, have had their expectations disappointed. The result: No interest in social life, a frozen soul and a depressed spirit.

The Organization is not responsible for this situation of separation. For what is the Organization and for what purpose did it come into being? The Organization is the expression of power of hearts that desire a unified ideal, for a root philosophy that includes different directions. An Organization created from a union of powers directs its diversity of members to a collective success. But if there are not united powers, if everyone does his own thing — from what material can a successful Organization be created, and where will its power to influence come from?

 Why will there not be unity of heart between us that express in us a spirit of life and vigor, proper and elevated enthusiasm so that we can proceed with our lives in the move elevated way? “Friendship or death,” said our sages. How many great ideas in this message! We are depressed in this lonely life. Life like this is not worth anything.

We all need strengthening in our work. In order to ignite and awaken our vigor, we must exchange ideas, for the spirit that will renew our strengths. Even the enter world would not be able to continue existing without the renewal of the act of creation every day. Our unpleasant work in our lonely lives can transform to become pleasant work in social life, in a life of brotherhood and friendship, in a life that is influenced by an elevated and sublime ideal.

Friends, the Organization when it is strong and established, and it has the united powers of all the students, it can perfect the spiritual and material state of its members. Powers of union birth other powers. Powers hidden and obscured present their expression with ease through mutual aid. Shared work will increase our strength and recovery to widen and grow the sphere of our influence to our benefit to an extent never measured before.

I am certain, that within our souls we are accepting this scattering of souls to degree that rusts our emotional strength. I am certain that deep down in our hearts we are resisting the waves of life for one reason or another, we are preventing them from passing over their boundaries.

So, friends, to you I call: “Why do we continue to stray?” Let us roll the burdensome stone off our hearts, and the flow of brotherhood and friendship will spray. It will make this flow into a constant spring of water that never stops. Everyone will leave the narrow sphere of his world. We will work in united power and with shared vigor. We will create different clubs: Lovers of pilpul, song, poetry and literature. We will create a beautiful environment, which beneath its influence we will be complete friends, and our frozen hearts will thaw, and we will feel the pleasant responsibility of social life and we will ascend. Then we will understand our own individual hearts and fulfil their desires.

We can only achieve all of this through a grounded Organization that unites all of us with the same desire and goal. That is the central concept in social life and activity. Organization of our powers is a large foundation. We will centralize them to one point. We will strengthen the Organization and our hopes, God willing, will materialize.