Here is a eulogy for Zevulun Hirschensohn that was printed in the Hebrew newspaper Havatzelet in 1896 in Ottoman Palestine. Zevulun Hirschensohn was my great-great-great-great-grandfather (my mother's father's mother's mother's father's father, if you're following.) He moved from Bialystok to Jerusalem in around 18721 to work as teacher in the Grodno Kollel's small yeshiva in Jerusalem, Beis Hillel2. Since he only lectured at Beis Hillel in the afternoons, he volunteered in the mornings to lecture at the cheder outside of the Churva Shul (Beis Yaakov)3. The following eulogy was written by one of his students from the Churva Shul Cheder.
אבל יחיד.
אבל יחיד עשיתי לי במקומי בעירי, בפינת ביתי, קרעתי את בגדי, - וישבתי על הארץ, ובכיתי בכי רב, כשנודעתי מפטירתן של שני רבותי, דיינים מומחים, בבתי דינים בעיה״ק ירושלים תו״ב, אשר מבארם חשקוני מים של תורה, הראשון הוא הרב הגדול ר׳ זבולון מבייאליסטאק זצ״ל, אשר למדתי אצלו חמש שנים, מבן שלשה עשר עד בן שמונה עשר, והשני הוא הרב ר׳ יהודא ליב חפץ זצ״ל, אשר למדתי אצלו אח״כ כמו שנתים. את שני רבותי אלה, הכרתי היטב, את מדותיהם ותכונותיהם ואמר להציב להם מצבה פה על הגליון.
הרב ר׳ זבולון מבייאליסטאק היה למדן גדול, מרביץ תורה הרבה לתלמידים בעודו בחו״ל ואח״כ גם בבואו לירושלים; שקדן גדול, ביום היה לומד עם התלמידים, ובלילה כתב חידושי תורה, כי היה בעל שכל עמוק עמוק עד שנקרא בשם "מהרש״א למדן". הוא היה מתלמידיו של הלל הזקן, ענותן גדול, והיה דן את כל האדם לכף זכות, ואף כשספרו לפניו בגנותן של יחיד או רבים, היה מרגלא בפומיה לאמר, הגלות המר גורם, העניות הגדולה גורמת, היסורים גורמים, אדם זה עני הוא, ואדם זה בעל יסורין ומכאבים. וגם את תלמידיו היה דן לכף זכות, זכרני כי פעם אחת גער רבי זה בתלמיד אחד, ובכה אותו התלמיד הרבה, כשיצא אותו התלמיד, בכה רבי ואמר אבותיו של זה ענים הם ומסתמא לא אכל היום, והרעבון הציק לו עד לבכיה, ושלח רבי וקנה לחם ולפת והאכילהו בצנעה. דרכו היה להשתתף הרבה בצער של יחיד ורבים, וכאשר בעוה״ר צרות רבות לא יחסרו לנו בכל עת ובכל שעה, ע״כ מעולם לא ראיתיו שימלא שחוק פיו, ואפילו אם ראה תלמידיו שוחקים הרבה, היה דרכו לאמר להם "למה תשמחו? העולם חשך בעדינו, . . . ." ואעפ״כ חזק את לבנו תמיד במאמרים מתוקים, כי עץ חיים היא התורה והיהדות למחזיקים בה, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש עצמו מן הרחמים וכ״ו וכדומה במאמרים ומשלים. הוא סבל הרבה מצער גִדּוּל בנים , וגם מדוחק הפרנסה בירושלם ואעפ״כ היה ותרן בממונו, וטוב לבבו ומזגו המתון מתון עשו אותו כי חי חיי מנוחה והשקט, ובא בימים כמדומה לי כמו חמש ושבעים שנה. תנצב"ה.
[הספד של רב יהודה ליב חפץ, אינו נעתק כאן]
ואלו זכיתי והיתי בירושלם, הייתי הולך אחרי מטתם, והיתי מרטיב את עצמותיהם בדמעותי הרבים, ועכשיו שלא זכיתי הרי דמעותי נופלות על הגליון, לקרר מעט את חום לבבי השבור, והמנחם ציון ינחם את כל המתאבלים עליהם.
חיים דוד [קנטור] ב״ר שלמה זללה״ה במושבה שפֿפֿייעה [כפר נוער ע״ש מאיר שפיה]4
A Private Mourning
I privately mourned in my place in my city, in my house, I tore my clothes, and I sat on the ground, and I cried a lot, when I was informed of the passing of my two masters, expert judges, in the courts of the holy city Jerusalem may it be rebuilt speedily, from their wells I desired the water of Torah. The first is the great master Rabbi Zevulun of Bialystok of blessed memory. I studied with him for five years, from when I was thirteen until eighteen years of age. The second is the master Rabbi Yehuda Leib Hefetz of blessed memory, with whom I studied for about 2 years. I knew these two masters well, their traits and characteristics, so I desire to erect a monument for them here on this page.
The master Rabbi Zevulun of Bialystok was a great scholar, a disseminator of much Torah to students while he still lived abroad and afterwards when he moved to Jerusalem. He was very diligent, by day he would teach the students, and by night he wrote chiddushim on the Talmud, as he had a deep deep intellect to the point that he was called a "Maharsha Lamdan." He followed the teachings of Hillel the elder, he had great humility, and he would judge everyone favorably. Even when he was informed of the misdeeds of any individual or group, he would say with a pearl in his mouth, "The bitter exile caused it", "The great poverty caused it", "The agony [of living here] caused it", "This man is a pauper", or "This man lives in agony and pain". He would also judge his students favorably. I recall an incident in which Rebbe admonished a student, and the student cried a lot. When that student left, Rebbe cried and said, “His parents are poor, so he probably did not eat today; his hunger brought him to tears.” Rebbe arranged for bread and turnips to be privately delivered to the student. He was always empathizing with the pain of any individual or group. The great difficulties of life in Jerusalem prevented Rabbi Zevulun from ever laughing. Even if he saw his students laughing, he would say to them, "Why are you happy? The world darkens around us, . . . ." Despite this he constantly strengthened our hearts with sweet sayings. "Torah and Judaism is a tree of life for those who possess [them]", "Even if a sharp sword is placed on the neck of a man, he shall not despair from the mercy [of God]" and other similar sayings and proverbs. He was very burdened with the pain of raising children, and from the stress of making a living in Jerusalem. Despite this he was generous with his money. The goodness of his heart and his moderate temperament made him a moderate person, so he lived a life of peace and calm. His life span seems to me to have been about 75 years. May his soul be wrapped in the bundle of life.
[Eulogy of Rabbi Yehuda Leib Hefetz, not translated here]
Had I merited to be in Jerusalem, I would have walked behind their stretchers, and I would have soaked their bones with my many tears. Alas I did not merit [to be there], so my tears fall upon this page, barely cooling the heat of my broken heart. The consoler of Zion shall console all who mourn for them.
Haim David [Cantor], son of Rabbi Shlomo of blessed memory, in the village of Shfeya. [Youth Village Meir Shfeya]
- ^ Moses Montifiore 1875 Census of Jews in Palestine. https://www.montefioreendowment.org.uk/wp-content/uploads/scans/11980022.pdf
- ^ Ibid. https://www.montefioreendowment.org.uk/wp-content/uploads/scans/11980039.pdf
- ^ Ibid. https://www.montefioreendowment.org.uk/wp-content/uploads/scans/11980037.pdf
- ^ Haim Cantor, "Eivel Yachid," Habatzeleth, (Jerusalem), Nov. 13, 1896. https://www.nli.org.il/en/newspapers/hzt/1896/11/13/01/article/5
No comments:
Post a Comment